רוּחַ noun feminine^{Daniel 5:12} wind, spirit; — ׳ר absolute Daniel 5:12; Daniel 6:4, construct Daniel 4:5 +, emphatic רוּחָא Daniel 2:35; suffix רוּחִי Daniel 7:15, הֵּ֯ Daniel 5:20; plural construct רוּחֵי Daniel 7:2; —

1 wind Daniel 2:35; Daniel 7:2.

2 spirit:

a. of man, Daniel 5:20; Daniel 7:15; as faculty of knowledge, יַתִּירא ׳ר Daniel 5:12; Daniel 6:4.

b. אֱלָהִין קַדִּישִׁין ׳ר Daniel 4:5; Daniel 4:6; Daniel 4:15; Daniel 5:11, ׳א ׳ר Daniel 5:14.

וְרוּחֵ֖הּ ורוחה ר֣וּחַ ר֣וּחַ ׀ ר֤וּחַ ר֥וּחַ רֽוּחַ־ רוּחִ֛י רוּחֵ֣י רוּחָ֔א רוח רוח־ רוחא רוחי rū·aḥ rū·aḥ- rū·ḥā rū·ḥê rū·ḥî Ruach rūaḥ rūaḥ- ruCha ruChei ruChi rūḥā rūḥê rūḥî veruCheh wə·rū·ḥêh wərūḥêhInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts