11וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 12כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃ 13זה ׀ יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃ 14כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃ 15העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ 16ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ פ

17וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 18ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ 19ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃ 20בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ 21ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃ פ

22וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 23ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקנמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים׃ 24וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ 25ועשית אתו מן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה׃ 26ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃ 27ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃ 28ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃ 29וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש׃ 30ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ 31ואל־בני ישראל תדבר לאמר מן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃ 32על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃ 33איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃ ס

34ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ׀ ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ 35ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ 36ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃ 37והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃ 38איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ ס