2נתנו את־נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו־ארץ׃

3שפכו דםם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃

4היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃

5עד־מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו־אש קנאתך׃

6שפך חמתך אל־הגוים אשר לא־ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃

7כי אכל את־יעקב ואת־נוהו השמו׃

8אל־תזכר־לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃

9עזרנו אלהי ישענו על־דבר כבוד־שמך והצילנו וכפר על־חטאתינו למען שמך׃

10למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע [כ בגיים] [ק בגוים] לעינינו נקמת דם־עבדיך השפוך׃

11תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃

12והשב לשכנינו שבעתים אל־חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃

13ואנחנו עמכ* וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃