2אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃

3ארחי ורבעי זרית וכל־דרכי הסכנתה׃

4כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃

5אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃

6[כ פלאיה] [ק פליאה] דעת ממני נשגבה לא־אוכל לה׃

7אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

8אם־אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃

9אשא כנפי־שחר אשכנה באחרית ים׃

10גם־שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃

11ואמר אך־חשך ישופני ולילה אור בעדני׃

12גם־חשך לא־יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃

13כי־אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃

14אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃

15לא־נכחד עצמי ממך אשר־עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃

16גלמי ראו עיניך ועל־ספרך כלם יכתבו ימים יצרו [כ ולא] [ק ולו] אחד בהם׃

17ולי מה־יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃

18אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃

19אם־תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃

20אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃

21הלוא־משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃

22תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃

23חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃

24וראה אם־דרך־עצב בי ונחני בדרך עולם׃