2לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו׃

3בבוא־רשע בא גם־בוז ועם־קלון חרפה׃

4מים עמקים דברי פי־איש נחל נבע מקור חכמה׃

5שאת פני־רשע לא־טוב להטות צדיק במשפט׃

6שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃

7פי־כסיל מחתה־לו ושפתיו מוקש נפשו׃

8דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃

9גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃

10מגדל־עז* שם יהוה בו־ירוץ צדיק ונשגב׃

11הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃

12לפני־שבר יגבה לב־איש ולפני כבוד ענוה׃

13משיב דבר בטרם ישמע אולת היא־לו וכלמה׃

14רוח־איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃

15לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת׃

16מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃

17צדיק הראשון בריבו [כ יבא] [ק ובא]־רעהו וחקרו׃

18מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃

19אח נפשע מקרית־עז [כ ומדונים] [ק ומדינים] כבריח ארמון׃

20מפרי פי־איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃

21מות וחיים ביד־לשון ואהביה יאכל פריה׃

22מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃

23תחנונים ידבר־רש ועשיר יענה עזות׃

24איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃