2בלע אדני [כ לא] [ק ולא] חמל את כל־נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת־יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃ ס

3גדע בחרי־אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃ ס

4דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו׃ ס

5היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל־ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת־יהודה תאניה ואניה׃ ס

6ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם־אפו מלך וכהן׃ ס

7זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד־אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית־יהוה כיום מועד׃ ס

8חשב יהוה להשחית חומת בת־ציון נטה קו לא־השיב ידו מבלע ויאבל־חל וחומה יחדו אמללו׃ ס

9טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם־נביאיה לא־מצאו חזון מיהוה׃ ס

10ישבו לארץ ידמו זקני בת־ציון העלו עפר על־ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃ ס

11כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על־שבר בת־עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃ ס

12לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל־חיק אמתם׃ ס

13מה־אעידך מה אדמה־לך הבת ירושלם מה אשוה־לך ואנחמך בתולת בת־ציון כי־גדול כים שברך מי ירפא־לך׃ ס

14נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא־גלו על־עונך להשיב [כ שביתך] [ק שבותך] ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃ ס

15ספקו עליך כפים כל־עברי דרך שרקו וינעו ראשם על־בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש* לכל־הארץ׃ ס

16פצו עליך פיהם כל־אויביך שרקו ויחרקו־שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃ ס

17עשה יהוה אשר זםם בצע אמרתו אשר צוה מימי־קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃ ס

18צעק לבם אל־אדני חומת בת־ציון הורידי כנחל דמעה יוםם ולילה אל־תתני פוגת לך אל־תדם בת־עינך׃ ס

19קומי רני [כ בליל] [ק בלילה] לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על־נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל־חוצות׃ ס

20ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם־תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם־יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃ ס

21שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃ ס

22תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף־יהוה פליט ושריד אשר־טפחתי ורביתי איבי כלם׃ ף