2כדעתכם ידעתי גם־אני לא־נפל אנכי םכם׃

3אולם אני אל־שדי אדבר והוכח אל־אל אחפץ׃

4ואולם אתם טפלי־שקר רפאי אלל כלכם׃

5מי־יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃

6שמעו־נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃

7הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃

8הפניו תשאון אם־לאל תריבון׃

9הטוב כי־יחקר אתכם אם־כהתל באנוש תהתלו בו׃

10הוכח יוכיח אתכם אם־בסתר פנים תשאון׃

11הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃

12זכרניכם משלי־אפר לגבי־חמר גביכם׃

13החרישו ממני ואדברה־אני ויעבר עלי מה׃

14על־מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃

15הן יקטלני [כ לא] [ק לו] איחל אך־דרכי אל־פניו אוכיח׃

16גם־הוא־לי לישועה כי־לא לפניו חנף יבוא׃

17שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃

18הנה־נא ערכתי משפט ידעתי כי־אני אצדק׃

19מי־הוא יריב עמדי כי־עתה אחריש ואגוע׃

20אך־שתים אל־תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃

21כפך מעלי הרחק ואמתכ* אל־תבעתני׃

22וקרא ואנכי אענה או־אדבר והשיבני׃

23כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃*

24למה־פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃

25העלה נדף תערוץ ואת־קש יבש תרדף׃

26כי־תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃

27ותשם בסד רגלי ותשמור כל־ארחותי על־שרשי רגלי תתחקה׃

28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃