3בה־זמנא אתא עליהון תתני פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותהון וכן אמרין להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה׃ ס 4אדין כנמא אמרנא להם מן־אנון שמהת גבריא די־דנה בנינא בנין׃ 5ועין אלההם הות על־שבי יהודיא ולא־בטלו המו עד־טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על־דנה׃ ף

6פרשגן אגרתא די־שלח תתני פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה על־דריוש מלכא׃ 7פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא׃ ס 8ידיע להוא למלכא די־אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם׃ ס 9אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה׃ 10ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך די נכתב שם־גבריא די בראשיהם׃ ס 11וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די־אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די־הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה׃ 12להן מן־די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר מלך־בבל [כ כסדיה] [ק כסדאה] וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל׃ ס 13ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל כורש מלכא שם טעם בית־אלהא דנה לבנא׃ 14ואף מאניא די־בית־אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן־היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל הנפק המו כורש מלכא מן־היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה׃ 15ואמר־לה [כ אלה] [ק אל] מאניא שא אזל־אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על־אתרה׃ ס 16אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די־בית אלהא די בירושלם ומן־אדין ועד־כען מתבנא ולא שלם׃ 17וכען הן על־מלכא טב יתבקר* בבית גנזיא די־מלכא תמה די בבבל הן איתי די־מן־כורש מלכא שים טעם למבנא בית־אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על־דנה ישלח עלינא׃ ס