6יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב־לכם שבת בהר הזה׃ 7פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת׃ 8ראה נתתי לפניכם את־הארץ באו ורשו את־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃

9ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא־אוכל לבדי שאת אתכם׃ 10יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃ 11יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃ 12איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃ 13הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשיםם בראשיכם׃ 14ותענו אתי ותאמרו טוב־הדבר אשר־דברת לעשות׃ 15ואקח את־ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃

16ואצוה את־שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין־אחיכם ושפטתם צדק בין־איש ובין־אחיו ובין גרו׃ 17לא־תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני־איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה םכם תקרבון אלי ושמעתיו׃ 18ואצוה אתכם בעת ההוא את כל־הדברים אשר תעשון׃

19ונסע מחרב ונלך את כל־המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃ 20ואמר אלכם באתם עד־הר האמרי אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃ 21ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את־הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל־תירא ואל־תחת׃

22ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו־לנו את־הארץ וישבו אתנו דבר את־הדרך אשר נעלה־בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃ 23וייטב בעיני הדבר ואקח םכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃ 24ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד־נחל אשכל וירגלו אתה׃ 25ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃

26ולא אביתם לעלת ותמרו את־פי יהוה אלהיכם׃ 27ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃ 28אנה אנחנו עלים אחינו המסו את־לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם־בני ענקים ראינו שם׃ 29ואמר אלכם לא־תערצון ולא־תיראון מהם׃ 30יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃ 31ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא־איש את־בנו בכל־הדרך אשר הלכתם עד־באכם עד־המקום הזה׃ 32ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃ 33ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו־בה ובעןן יוםם׃

34וישמע יהוה את־קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃ 35אם־יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃ 36זולתי כלב בן־יפנה הוא יראנה ולו־אתן את־הארץ אשר דרך־בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃ 37גם־בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם־אתה לא־תבא שם׃ 38יהושע בן־נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי־הוא ינחלנה את־ישראל׃ 39וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא־ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃ 40ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים־סוף׃

41ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃ 42ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא־תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 43ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את־פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃ 44ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד־חרמה׃ 45ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא־שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃ 46ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃