12ודוד בן־איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים׃ 13וילכו שלשת בני־ישי הגדלים הלכו אחרי־שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה׃ 14ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול׃ ס 15ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את־צאן אביו בית־לחם׃ 16ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום׃ ף

17ויאמר ישי לדוד בנו קח־נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך׃ 18ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר־האלף ואת־אחיך תפקד לשלום ואת־ערבתם תקח׃ 19ושאול והמה וכל־איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם־פלשתים׃

20וישכם דוד בבקר ויטש את־הצאן על־שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל־המערכה והרעו במלחמה׃ 21ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה׃ 22ויטש דוד את־הכלים מעליו על־יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום׃ 23והוא מדבר עםם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת [כ ממערות] [ק ממערכות] פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד׃

24וכל איש ישראל בראותם את־האיש וינסו מפניו וייראו מאד׃ 25ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את־ישראל עלה והיה האיש אשר־יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת־בתו יתן־לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל׃

26ויאמר דוד אל־האנשים העמדים עמו לאמר מה־יעשה לאיש אשר יכה את־הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים׃ 27ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו׃

28וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל־האנשים ויחר־אף אליאב בדוד ויאמר למה־זה ירדת ועל־מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את־זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת׃ 29ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא׃ 30ויסב מאצלו אל־מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון׃

31וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני־שאול ויקחהו׃ 32ויאמר דוד אל־שאול אל־יפל לב־אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם־הפלשתי הזה׃ 33ויאמר שאול אל־דוד לא תוכל ללכת אל־הפלשתי הזה להלחם עמו כי־נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו׃ ס 34ויאמר דוד אל־שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת־הדוב ונשא שה מהעדר׃ 35ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו׃ 36גם את־הארי גם־הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים׃ ס 37ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ס ויאמר שאול אל־דוד לך ויהוה יהיה עמך׃ 38וילבש שאול את־דוד מדיו ונתן קובע נחשת על־ראשו וילבש אתו שריון׃ 39ויחגר דוד את־חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא־נסה ויאמר דוד אל־שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו׃ 40ויקח מקלו בידו ויבחר־לו חמשה חלקי־אבנים מן־הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר־לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל־הפלשתי׃

41וילך הפלשתי הלך וקרב אל־דוד והאיש נשא הצנה לפניו׃ 42ויבט הפלשתי ויראה את־דוד ויבזהו כי־היה נער ואדמני עם־יפה מראה׃ 43ויאמר הפלשתי אל־דוד הכלב אנכי כי־אתה בא־אלי במקלות ויקלל הפלשתי את־דוד באלהיו׃ 44ויאמר הפלשתי אל־דוד לכה אלי ואתנה את־בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה׃ ס 45ויאמר דוד אל־הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא־אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת׃ 46היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את־ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל־הארץ כי יש אלהים לישראל׃ 47וידעו כל־הקהל הזה כי־לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו׃

48והיה כי־קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי׃ 49וישלח דוד את־ידו אל־הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את־הפלשתי אל־מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על־פניו ארצה׃

50ויחזק דוד מן־הפלשתי בקלע ובאבן ויך את־הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד־דוד׃ 51וירץ דוד ויעמד אל־הפלשתי ויקח את־חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת־בה את־ראשו ויראו הפלשתים כי־מת גבורם וינסו׃ 52ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את־הפלשתים עד־בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד־גת ועד־עקרון׃ 53וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את־מחניהם׃ 54ויקח דוד את־ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת־כליו שם באהלו׃ ס

55וכראות שאול את־דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל־אבנר שר הצבא בן־מי־זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי־נפשך המלך אם־ידעתי׃ 56ויאמר המלך שאל אתה בן־מי־זה העלם׃ ס 57וכשוב דוד מהכות את־הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו׃ 58ויאמר אליו שאול בן־מי אתה הנער ויאמר דוד בן־עבדך ישי בית הלחמי׃