רִנָּה noun feminine ringing cry; — absolute ׳ר Jeremiah 7:16 +; suffix רִנָּתִי Psalm 17:1 +, רִנָּתָם Jeremiah 14:12 +; — ringing cry:

1 in entreaty, supplication, to ׳י, 1 Kings 8:28 2Chronicles 6:19; Jeremiah 7:16; Jeremiah 11:14; Psalm 17:1; Psalm 61:2; Psalm 88:3 (all +תְּפִלָּה), Psalm 106:44; Psalm 119:169; Psalm 142:7; Jeremiah 14:12.

2 in proclamation 1 Kings 22:36.

3 in joy, especially praise to ׳י, +שִׂמְחָה Isaiah 35:10; Isaiah 51:11 (+שָׂשׂוֺן); +תְּהַלָּה2Chronicles 20:22, +שָׂשׂוֺן Psalm 105:43, +תּוֺדָה Psalm 107:22, +עלץ Proverbs 11:10; "" שְׂחוֺק Psalm 126:2; opposed to בְּכִי, etc. Psalm 30:6; Psalm 126:6; compare Psalm 30:5; ׳קוֺל ר Isaiah 48:20; Psalm 42:5 (+תּוֺדָה), Psalm 47:2; Psalm 118:15 (+יְשׁוּעָה); מָּצַח ׳ר Isaiah 14:7; Isaiah 44:23; Isaiah 49:13; Isaiah 54:1; Isaiah 55:12; of ׳יs joy over Zion Zephaniah 3:17; — בָּאֳנִיּוֺת רִנָּתָם Isaiah 43:14 in the ships of their ringing cry, in which they exulted, but dubious; Hi Ew בַּאֲנִיּוֺת (bring down) into mourning their ׳ר; compare Kit-Di Du Che^Hpt Marti.

בְּ֝רִנָּ֗ה בְּרִנָּ֔ה בְּרִנָּ֥ה בְּרִנָּֽה׃ בְרִנָּ֑ה בְרִנָּ֜ה ברנה ברנה׃ הָֽרִנָּה֙ הָרִנָּה֙ הרנה לְרִנָּתִֽי׃ לרנתי׃ רִ֫נָּ֥ה רִנָּ֑ה רִנָּ֔ה רִנָּ֗ה רִנָּ֣ה רִנָּ֤ה רִנָּ֥ה רִנָּ֬ה רִנָּֽה׃ רִנָּתִ֑י רִנָּתִ֗י רִנָּתִ֣י רִנָּתִי֮ רִנָּתָ֔ם רִנָּתָֽם׃ רנה רנה׃ רנתי רנתם רנתם׃ bə·rin·nāh ḇə·rin·nāh berinNah bərinnāh ḇərinnāh hā·rin·nāh harinNah hārinnāh lə·rin·nā·ṯî lerinnaTi lərinnāṯî rin·nā·ṯām rin·nā·ṯî rin·nāh rinNah rinnāh rinnaTam rinnāṯām rinnaTi rinnāṯî verinNahInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts