4716. maq
Brown-Driver-Briggs
מַק (with article מָק) noun masculine decay, rottenness; — תַּחַת בּשֹׁם מַק יִהְיֶה Isaiah 3:24 instead of perfume rottenness shall there be; figurative שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה Isaiah 5:24 ("" וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעַלֶה).

מִקְרָא see I. קרא. מִקְרֶה, מִקָרֶה see קרה

מְקֵרָה see קרר. I. מִקְשָׁה, מִקְישֶׁה see קשׁה

II. מִקְשָׁה see [ קִשֻּׁאָה].

I. מַר, מֹר, מָרָא Ruth 1:20, see I. מרר.

II. מַר see II. מרר.

Forms and Transliterations
כַּמָּ֣ק כמק מַ֣ק מק kam·māq kamMak kammāq mak maq
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
4715
Top of Page
Top of Page